מדרש על שמואל ב 24:22: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

מדרש לקח טוב

פס'. כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלהיכם מכל שבטיכם. דרוש על פי נביאים וכן אתה מוצא בדוד שנא' (תהילים קל״ב:ד׳) זכור ה' לדוד את כל ענותו אשר נשבע לה' וגו' אם אתן שנת לעיני וכתיב (שמואל ב כ״ד:כ״ב) ויבא גד החוזה ביום ההוא אל דוד ויאמר עלה הקם המזבח. ואומר (דברי הימים ב ג׳:א׳) ויחל שלמה לבנות בית ה' בירושלים בהר המוריה אשר נראה לדוד אביהו בגורן ארנון היבוסי. כתוב אחד אומר באחד שבטך וכתוב אחד אומר מכל שבטיכם. שהיו יודעים שביהמ״ק עתיד לבנות בחלק יהודה ובנימין לכך הפרישו דישנה של יריחו ונתנוה כל אותן השנים לבני קני חותן משה. וכיון שנבנה ביהמ״ק עלו בני קני מעיר התמרים ונסעו להם אצל יעבץ ללמוד תורה והושיבו המשמרות ביריחו להיות מושבים שם הכסף מכל השבטים ויש אומרים כאחד שבטיך זה שילה מכל שבטיכם זו ירושלים. ד״א מכל שבטיכם הכסף מכל שבטיכם ובית הבחירה משבט אחד. כתוב אחד אומר (שמואל ב כ״ד:כ״ד) ויקן את הגורן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים. וכתוב אחד אומר (דה״א כב) שש מאות (שקל) הא כיצד לכל שבט ושבט חמשים שקלים שהם שש מאות שקלים לי״ב שבטים, ד״א חמשים משלו ושש מאות משל צבור. ובאת שמה. והבאתם שמה. מיכן אמרו הנידר והנידב כיון שעבר עליו רגל ראשון ולא הביאו עובר בעשה שנא' ובאת שמה. והבאתם שמה עולותיכם. עולת יחיד ועולת צבור. זבחיכם זבחי שלמי צבור. וזבחי שלמי יחיד. מעשרותיכם. רבי עקיבא אומר בשתי מעשרות הכתוב מדבר אחד מעשר דגן ואחד מעשר בהמה. ואת תרומת ידכם אלו בכורים. שנאמר (דברים כ״ו:ד׳) ולקח הכהן הטנא מידך, ובכורות זה הבכור. בקרך וצאנך. אלו חטאות ואשמות:
שאל רבBookmarkShareCopy

במדבר רבה

יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וגו' (במדבר ו, כו), יַעֲבִיר כַּעֲסוֹ מִמְּךָ, וְאֵין יִשָֹּׂא אֶלָּא לְשׁוֹן הֲסָרָה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מ, יט): יִשָֹּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ וגו'. פָּנָיו, אֵלּוּ פָּנִים שֶׁל זַעַם, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא כ, ו): וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִוא וגו', כְּלוֹמַר אוֹתָם פָּנִים שֶׁל זַעַם שֶׁהָיוּ רְאוּיוֹת לָבוֹא אֵלֶיךָ יְסִירֵם מִמְּךָ. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה', בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כא): וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ וגו', הֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, אִם לְלוֹט נָשָׂאתִי פָנִים מִפְּנֵי אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, לְךָ לֹא אֶשָֹּׂא פָנִים מִפָּנֶיךָ וּמִפְּנֵי אֲבוֹתֶיךָ. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים י, יז): אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים, כֵּיצַד נִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹן הַמָּקוֹם: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וּכְשֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹן הַמָּקוֹם: אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו, וְכִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹשֵׂא פָנִים וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֵׁם שֶׁהֵם נוֹשְׂאִים לִי פָּנִים, כָּךְ אֲנִי נוֹשֵׂא לָהֶם פָּנִים, כֵּיצַד כָּתַבְתִּי בְּתוֹרָתִי (דברים ח, י): וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ, וְאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב הוּא וּבָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ וְאֵין לִפְנֵיהֶם כְּדֵי שְׂבִיעָה וְנוֹשְׂאִים לִי פָּנִים וּמְבָרְכִין, וְדִקְדְּקוּ עַל עַצְמָן עַד כַּזַּיִת עַד כַּבֵּיצָה, לְפִיכָךְ: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו וגו'. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה', כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: יִשָֹּׂא, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא, עַד שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין יִשָֹּׂא ה', וגו', מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים. וְדִכְוָתֵיהּ, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים סה, ג): שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (איכה ג, מד): סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ וגו', עַד שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים קמה, יח): קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים י, א): לָמָּה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק. עַד שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין לָמָּה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (איכה ג, לח): מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דניאל ט, יד): וַיִּשְׁקֹד ה' עַל הָרָעָה. עַד שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין מִפִּי עֶלְיוֹן וגו', מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין וַיִּשְׁקֹד ה' וגו'. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ירמיה ד, יד): כַּבְּסִי מֵרָעָה לִבֵּךְ יְרוּשָׁלָיִם. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ירמיה ב, כב): כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וגו'. עַד שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין, כַּבְּסִי מֵרָעָה וגו', מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין אִם תְּכַבְּסִי וגו'. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ירמיה ג, כב): שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ירמיה ח, ד): אִם יָשׁוּב וְלֹא יָשׁוּב. אֶלָּא כָּאן קֹדֶם גְּזַר דִּין, כָּאן לְאַחַר גְּזַר דִּין. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ישעיה נה, ו): דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (יחזקאל כ, לא): חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם אִדָּרֵשׁ לָכֶם. כָּאן קֹדֶם גְּזַר דִּין כָּאן לְאַחַר גְּזַר דִּין. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (יחזקאל לג, יא): אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמואל א ב, כה): כִּי חָפֵץ ה' לַהֲמִיתָם. כָּאן קֹדֶם גְּזַר דִּין כָּאן לְאַחַר גְּזַר דִּין. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים, לָעוֹלָם הַבָּא. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים, הָיָה רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתָּאי אוֹמֵר, כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁתֵּי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ, אֶלָּא: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו, בְּדָבָר שֶׁבֵּינְךָ לְבֵינוֹ. אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים, בְּדָבָר שֶׁבֵּינְךָ וּבֵין חֲבֵרְךָ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמות לד, ז): וְנַקֵּה, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמות לד, ז): לֹא יְנַקֶּה. הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵם שְׁנֵי פְּסוּקִים הַלָּלוּ, אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁבֵּינְךָ לְבֵינוֹ וְנַקֵּה, בְּדָבָר שֶׁבֵּינְךָ לְבֵין חֲבֵרֶךָ לֹא יְנַקֶּה. בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר מְנַקֶּה הוּא לַשָּׁבִים וְאֵינוֹ מְנַקֶּה לְשֶׁאֵינָן שָׁבִים. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו וגו', יַהֲפֹךְ פָּנָיו כְּלַפֵּי אֶצְלָךְ, לֹא דוֹמֶה שׁוֹאֵל שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ פָּנָיו כְּשׁוֹאֵל מִן הַצְּדָדִין, אֶלָּא: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, יַהֲפֹךְ פָּנָיו אֶצְלְךָ, כְּמָה דְּתֵימָא (ויקרא כו, ט): וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי. (במדבר ו, כו): וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, שָׁלוֹם בִּכְנִיסָתְךָ, שָׁלוֹם בִּיצִיאָתְךָ, שָׁלוֹם עִם כָּל אָדָם. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, שָׁלוֹם זֶה שְׁלוֹם מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, (ישעיה ט, ו): לְםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ. רַבִּי אוֹמֵר זֶה שְׁלוֹם תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁנָּה בַּדָּבָר מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, יג): הַאַף אָמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי. גָּדוֹל שָׁלוֹם, שֶׁשִּׁנָּה הַמַּלְאָךְ שֶׁדִּבֵּר עִם מָנוֹחַ מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁלָּאִשָּׁה אָמַר (שופטים יג, ג): הִנֵּה נָא אַתְּ עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ, וְלֹא סִפֵּר דָּבָר זֶה לְמָנוֹחַ. גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁהַשֵּׁם שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁלֹא נָטְעוּ הַנְּבִיאִים בְּפִי כָּל הַבְּרִיּוֹת אֶלָּא שָׁלוֹם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אָמַר גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁאֵין כְּלִי מְקַבֵּל בְּרָכָה אֶלָּא שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא): ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם, אַף בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים אַחַר כָּל בְּרָכוֹת סִיְּמָן בַּשָּׁלוֹם, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, לוֹמַר שֶׁאֵין הַבְּרָכוֹת מוֹעִילוֹת כְּלוּם אֶלָּא אִם כֵּן שָׁלוֹם עִמָּהֶם. רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁאֵין חוֹתֵם כָּל הַתְּפִלָּה אֶלָּא שָׁלוֹם, וְאֵין חוֹתֵם בִּרְכַּת כֹּהֲנִים אֶלָּא שָׁלוֹם. גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁנִּתַּן לַעֲנָוִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לז, יא): וַעֲנָוִים יִרְשׁוּ אֶרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם. גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁהוּא שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל, אָנוּ אוֹמְרִים: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר שֶׁאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִין עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, כִּבְיָכוֹל אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין הַשָֹּׂטָן נוֹגֵעַ בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד, יז): חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ. אֲבָל מִשֶּׁנֶּחְלְקוּ מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם (הושע י, ב): חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ, הָא גָּדוֹל שָׁלוֹם וּשְׂנוּאָה מַחְלֹקֶת. גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִלְחָמָה צְרִיכִין שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ, י): כִּי תִקְרַב אֶל עִיר וגו', וְאוֹמֵר (דברים ב, כו): וְאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת וגו', וְאוֹמֵר (שופטים יא, יג): הָשִׁיבָה אֶתְהֶן בְּשָׁלוֹם, גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁאֲפִלּוּ הַמֵּתִים צְרִיכִין שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, טו): וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם. וְאוֹמֵר (ירמיה לד, ה): בְּשָׁלוֹם תָּמוּת. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתַּן לְעוֹשֵׂי תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז, יט): בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר גָּדוֹל הוּא הַשָּׁלוֹם שֶׁלֹא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה יָפָה מִן הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתְּנָה לַצַּדִּיקִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּפְטַר מִן הָעוֹלָם שָׁלשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַקְדִּימִין אוֹתוֹ בְּשָׁלוֹם, הָרִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת (ישעיה נז, ב): יָבוֹא שָׁלוֹם. שְׁנִיָּה אוֹמֶרֶת (ישעיה נז, ב): יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, וְהַשְּׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת (ישעיה נז, ב): הוֹלֵךְ נְכֹחוֹ. וְלֹא דַּיָּן לַצַּדִּיקִים שֶׁמִּיתָתָן בִּידֵי כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נח, ח): כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ. אֶלָּא שֶׁמְּקַלְּסִים לִפְנֵיהֶם בְּשָׁלוֹם: יָבוֹא שָׁלוֹם. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁלֹא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה יָפָה כְּמוֹ הַשָּׁלוֹם, וּמְנָעָהּ מִן הָרְשָׁעִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּפְטָרִין מִן הָעוֹלָם שָׁלשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מַקְדִּימוֹת אוֹתָן, הָרִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת (ישעיה מח, כב): אֵין שָׁלוֹם, הַשְּׁנִיָּה אוֹמֶרֶת (ישעיה מח, כב): אָמַר ה' לָרְשָׁעִים. הַשְּׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת (ישעיה נ, יא): לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן. לֹא דַיָּן לָרְשָׁעִים שֶׁמִּיתָתָן בְּיַד מְחַבְּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לג, כב): וַתִּקְרַב לַשַׁחַת נַפְשׁוֹ וְחַיָּתוֹ לַמְמִתִים. וְאוֹמֵר (איוב יח, יח): יֶהְדְּפֻהוּ מֵאוֹר אֶל חשֶׁךְ. וְאוֹמֵר (תהלים לה, ו): יְהִי דַּרְכָּם חשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקֹּת וּמַלְאַךְ ה' רֹדְפָם, אֶלָּא שֶׁהֵם מִתְקַנְטְרִים לִפְנֵיהֶם וְאוֹמְרִים לָהֶם: אֵין שָׁלוֹם וגו', לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתַּן שְׂכַר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, ו): וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתַּן לְאוֹהֲבֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט, קסה): שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתַּן לְלוֹמְדֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נד, יג): וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתַּן לְעוֹשֵׂי צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לב, יז): וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁשְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם קָרוּי שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ו, כד): וַיִּקְרָא לוֹ ה' שָׁלוֹם. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁדָּרֵי עֶלְיוֹנִים צְרִיכִין שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כה, ב): עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֵיבָה וְשִׂנְאָה צְרִיכִין שָׁלוֹם, קַל וָחֹמֶר לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה אוֹמֵר בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁהוֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה הוּא הוֹלֵךְ בְּאֻכְלוּסִין וּבְלִגְיוֹנוֹת, וּכְשֶׁהוֹלֵךְ לַשָּׁלוֹם הוֹלֵךְ יְחִידִי, אֲבָל מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינָהּ כֵּן, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לַשָּׁלוֹם יוֹצֵא בְּאֻכְלוּסִין וּבְלִגְיוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, וּכְתִיב אַחֲרָיו (איוב כה, ג): הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו, וְאוֹמֵר (תהלים סח, יח): רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן ה' בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ. וְאוֹמֵר (דניאל ז, י): אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנֵהּ וְרִבּוֹ רִבְבָן וגו'. וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה אֵינוֹ הוֹלֵךְ אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה וגו', בִּשְׁמוֹ הוּא נִלְחַם וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְסִיּוּעַ. וְאוֹמֵר (ישעיה סג, ג): פּוּרָה דָרַכְתִּי לְבַדִּי וגו'. אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁפָּרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדּוֹר הַמַּבּוּל לֹא פָּרַע אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, יז): הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם. וְכֵן מֵאַנְשֵׁי סְדוֹם לֹא פָּרַע אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כד): וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וגו'. וְכֵן כְּשֶׁפָּרַע מִן הַמִּצְרִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, כט): וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר וגו'. וְכֵן פָרַע מִן הָאֱמוֹרִיִּים יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י, יא): וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת. וְכֵן מִסַּנְחֵרִיב פָּרַע יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, לה): וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה וגו'. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנֵהּ, מִשֶּׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם, אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנֵהּ, כִּבְיָכוֹל נִתְמַעֲטָה פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה. רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוּסְתָּאי אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנֵהּ, גְּדוּד אֶחָד, וְכַמָּה הֵן גְּדוּדָיו, הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים קמז, ד): מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ישעיה מ, כו): הַמּוֹצִיא בְמִסְפַּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא. כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא אוֹתָם הוּא קוֹרֵא שְׁמוֹת כֻּלָּן כְּאַחַת וְהֵם עוֹנִין, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְבָשָׂר וָדָם לִקְרוֹא שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּאֶחָת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות כ, א): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר, מְלַמֵּד שֶׁכָּל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת אָמַר בְּדִבּוּר אֶחָד, וְאוֹמֵר (תהלים סב, יב): אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי כִּי עֹז לֵאלֹהִים. וְאוֹמֵר (ירמיה כג, כט): הֲלוֹא כֹה דְּבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה' וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע. רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוּסְתָּאי מַהוּ לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא, שֶׁאֵין שֵׁם שִׁנּוּי לֹא הַשֵּׁם שֶׁנִּקְרָא עַכְשָׁו נִקְרָא לְאַחַר זְמַן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שופטים יג, יח): לָמָּה זֶה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶלִאי, אֵינִי יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה שֵׁם אֲנִי מִתְחַלֵּף. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים א כא, כה): וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקַל שֵׁשׁ מֵאוֹת. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמואל ב כד, כד): בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים. כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי פְּסוּקִים הַלָּלוּ, מְקוֹם הַגֹּרֶן בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת, מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ בַּחֲמִשִּׁים. רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתָּאי שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הָיוּ וְנָטַל דָּוִד מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל, נִמְצְאוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים מִכָּל הַשְּׁבָטִים. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר הַגּוֹרֶן בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת, אֲבָל (שמואל ב כד, כב): הַבָּקָר לָעֹלָה וְהַמֹּרִגִים וּכְלֵי הַבָּקָר לָעֵצִים בְּשֶׁקֶל כֶּסֶף חֲמִשִּׁים. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים ב ט, כה): וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אֻרְיוֹת סוּסִים. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (מלכים א ה, ו): וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים. כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ, אַרְבַּעַת אֲלָפִים אִסְטַבְּלָאוֹת, אַרְבָּעִים אֶלֶף סוּסִים. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים ב ד, ה): מַחֲזִיק בַּתִּים שְׁלשֶׁת אֲלָפִים יָכִיל, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (מלכים א ז, כו): אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל. כֵּיצַד שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ מִתְקַיְּמִים, בְּלַח אַלְפַּיִם, שֶׁהֵם שְׁלשֶׁת אֲלָפִים בְּיָבֵשׁ. מִכָּאן אָמְרוּ שְׁנֵי כּוֹרִים בְּלַח שֶׁהֵם שְׁלשֶׁת כּוֹרִים בְּיָבֵשׁ. חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם שֶׁכָּל מַעֲשִׂים וּזְכֻיּוֹת שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא נָתַן שְׂכָרוֹ אֶלָּא שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, טו): וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁבִּקֵּשׁ מִן הַמָּקוֹם שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, כא): וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם וגו'. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַהֲרֹן שֶׁלֹא נִשְׁתַּבַּח לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בְּשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ב, ה): בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּפִינְחָס שֶׁנָּתַן שְׂכָרוֹ שָׁלוֹם,, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, יב): הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁלֹא נִמְשְׁלָה הַתּוֹרָה אֶלָּא בְּשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יז): וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בַּשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לב, יח): וְיָשַׁב עִמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם. וְכֵן לֹא פָרַע מִן עַמּוֹן וּמוֹאָב אֶלָּא שֶׁמָּנַע מֵהֶם שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, ז): לֹא תִדְרשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם וגו'. וְכֵן יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרְכִים בְּכָל יוֹם בַּשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.
שאל רבBookmarkShareCopy

במדבר רבה

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד (במדבר ז, מח), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ס, ט): לִי גִּלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי, תְּנֵינַן תַּמָּן שְׁלשָׁה מְלָכִים אַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שְׁלשָׁה מְלָכִים: יָרָבְעָם וְאַחְאָב וּמְנַשֶּׁה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְנַשֶּׁה יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לג, יג): וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלָיִם לְמַלְכוּתוֹ. אָמְרוּ לְמַלְכוּתוֹ הֱשִׁיבוֹ וְלֹא הֱשִׁיבוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת: בִּלְעָם וְדוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל וְגֵיחֲזִי. מִי מְנָאָן אָמַר רַב אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה מְנָאוּם. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל בִּקְּשׁוּ לְצָרֵף אֶת שְׁלֹמֹה עִמָּהֶם וּבָא דְּמוּת דְּיוּקָנוֹ שֶׁל דָּוִד וְנִשְׁתַּטֵּחַ לִפְנֵיהֶם, לֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלָיו, יָצָאת אֵשׁ מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְלִהֲטָה סְבִיבוֹתֵיהֶם וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ, יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶן (משלי כב, כט): חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ וגו', מִי שֶׁהִקְדִּים בֵּיתִי לְבֵיתוֹ, וְלֹא עוֹד שֶׁבֵּיתִי בָּנָה בְּשֶׁבַע שָׁנִים וּבֵיתוֹ בָּנָה בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים, לָאו, אֶלָּא לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, (משלי כב, כט): בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים, וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ. חָזְרָה וְאָמְרָה לָהֶם (איוב לד, לג): הֲמֵעִמְךָ יְשַׁלְּמֶנָּהּ כִּי מָאַסְתָּ כִּי אַתָּה תִבְחַר וְלֹא אָנִי וּמַה יָּדַעְתָּ דַּבֵּר, מִיָּד נִמְנְעוּ מִלְּצָרְפוֹ עִמָּהֶם. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִים כּוּלָהֶם יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא חוּץ מִבִּלְעָם, מַה טַּעַם (תהלים ס, ט): לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וגו' מוֹאָב סִיר רַחְצִי וגו'. לִי גִלְעָד זֶה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁמֵּת בְּרָמוֹת גִּלְעָד. וְלִי מְנַשֶּׁה, כְּמַשְׁמָעוֹ, זֶה מְנַשֶּׁה בֶּן חִזְקִיָה. וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, זֶה יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי. יְהוּדָה מְחֹקְקִי, זֶה אֲחִיתֹפֶל דְּקָא אָתֵי מִיהוּדָה. מוֹאָב סִיר רַחְצִי, זֶה גֵיחֲזִי שֶׁלָּקָה עַל יְדֵי רְחִיצָה. עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, זֶה דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמַה נַּעֲבֵיד מַלְכָּא דְּיִשְׂרָאֵל מְקַלְּלִין, (תהלים נה, כד): אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלַי לַעֲשׂוֹתָם רֵעִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ס, י): עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי, עָלַי לְפַלֵשׁ לָהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים וְלַעֲשׂוֹתָן רֵעִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ. תַּמָּן אָמְרוּ כְּתִיב: עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם יָבוֹא מִי שֶׁהָרַג אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וְהוֹרִישׁ אֶת בָּנֶיךָ גַּת, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה לוֹ, אָמַר לָהֶם עָלַי לַעֲשׂוֹתָן רֵעִים זֶה לָזֶה. דָּבָר אַחֵר, לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מַחְלֹקֶת הַרְבֵּה עַל הַמְשׁוּחִים, יֵשׁ אוֹמְרִים שִׁבְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ה, ד): וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁמוֹנָה, (מיכה ה, ד): וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם. וְאֵינוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁמְפֹרָשׁ אַרְבָּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ב, ג ד): וַיַּרְאֵנִי ה' אַרְבָּעָה חָרָשִׁים, וָאֹמַר מָה אֵלֶּה בָאִים לַעֲשׂוֹת וַיֹּאמֶר לֵאמֹר אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ וגו'. וְאֵלּוּ הֵן אַרְבָּעָה חָרָשִׁים, דָּוִד בָּא וּמְפָרֵשׁ, לִי גִלְעָד, זֶה אֵלִיָּהוּ שֶׁהָיָה מִתּוֹשָׁבֵי גִלְעָד. וְלִי מְנַשֶּׁה, זֶה מָשִׁיחַ שֶׁעוֹמֵד מִבָּנָיו שֶׁל מְנַשֶּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, ג): לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה, וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, זֶה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה שֶׁבָּא מֵאֶפְרָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. יְהוּדָה מְחֹקְקִי, זֶה הַגּוֹאֵל הַגָּדוֹל שֶׁהוּא בָּא מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל דָּוִד. מוֹאָב סִיר רַחְצִי, מַהוּ מוֹאָב סִיר רַחְצִי, אָמַר הָאֱלֹהִים אַף כְּשֶׁיָּבוֹאוּ הַגּוֹאֲלִים הַלָּלוּ אֵינִי בָּא וּמְסַיְּעָן עַד שֶׁיָּבוֹאוּ הַמּוֹאָבִיּוֹת עִמָּהֶם. עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, מָה אֲנִי עוֹשֶׂה שׁוֹלֵף מִנְעָלִי וְדוֹרְכָן וְרוֹמְסָן בַּעֲקֵבַי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה סג, ג): פּוּרָה דָרַכְתִּי לְבַדִּי וגו', מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁבָּנָה אַרְבָּעָה פְּלָטֵרִין בְּאַרְבַּע מְדִינוֹת, נִכְנַס לָרִאשׁוֹנָה אָכַל וְשָׁתָה וְלֹא שָׁלַף נַעֲלוֹ, וְכֵן לַשְּׁנִיָה וְכֵן לַשְּׁלִישִׁית, כְּשֶׁבָּא לָרְבִיעִית אָכַל וְשָׁתָה וְשָׁלַף נַעֲלוֹ, אָמַר לָהֶם צְאוּ וְהָבִיאוּ לִי כָּל אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים שֶׁיֵּשׁ בַּמְדִינָה הַזֹּאת וְיַעַרְכוּ לְפָנַי לָחֶם. אָמְרוּ לוֹ מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁנִּכְנַסְתָּ לָרִאשׁוֹנָה אָכַלְתָּ וְשָׁתִיתָ וְלֹא שָׁלַפְתָּ נְעָלֶיךָ, וּבְזוֹ שָׁלַפְתָּ נְעָלֶיךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׁתִיתָ. אָמַר לָהֶם כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לָרִאשׁוֹנָה לֹא הָיְתָה דַעְתִּי מְיֻשֶּׁבֶת עָלַי, וְכֵן לַשְּׁנִיָּה, וְכֵן לַשְׁלִישִׁית, בְּכָל עֵת הָיִיתִי אוֹמֵר אֵימָתַי אֶרְאֶה אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאֶכָּנֵס בָּאַחֲרוֹנָה, וְעַכְשָׁו שֶׁנִּכְנַסְתִּי מִיָּד נִתְיַשְּׁבָה דַעְתִּי עָלַי. אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה מִלְחָמָה בְּפַרְעֹה וּבַעֲמָלֵק וּבְסִיסְרָא וּבְסַנְחֵרִיב וּבִנְבוּכַדְנֶצַּר וּבְהָמָן וּבְמַלְכֵי יְוָנִים וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה נְקָמָה בֶּאֱדוֹם בְּעַצְמוֹ, הֱוֵי (תהלים ס, י): עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי, אֲנִי אַפִּיל שָׁתוֹתֶיהָ שֶׁל אֱדוֹם וְאָבִיא גְאֻלַּתְכֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלאכי א, ד ה): הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס וגו' וְעֵינֵיכֶם תִּרְאֶינָה. דָּבָר אַחֵר, לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וגו', מְדַבֵּר בְּדָוִד בְּעֵת שֶׁמֵּת שָׁאוּל עָמַד אַבְנֵר בֶּן נֵר וְהִמְלִיךְ לְאִישׁ בּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל עַל הַגִּלְעָד וְעַל יִזְרְעֶאל וְעַל אֶפְרָיִם, כְּמָה דְתֵימָא (שמואל ב ב, ח): וְאַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל לָקַח אֶת אִישׁ בּשֶׁת וגו', וְאוֹמֵר (שמואל ב ב,, ט): וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל הַגִּלְעָד וְאֶל הָאֲשׁוּרִי וְאֶל יִזְרְעֶאל וְעֶל אֶפְרַיִם וגו', וְיִזְרְעֶאל הָיָה לִמְנַשֶּׁה, שֶׁכֵּן כָּתוּב (יהושע יז, טז): וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר וְרֶכֶב בַּרְזֶל בְּכָל הַכְּנַעֲנִי הַיּשֵׁב בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק לַאֲשֶׁר בְּבֵית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל, הִתְחִיל דָּוִד אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁאַבְנֵר מַחֲזִיק בְּבֶן שָׁאוּל לְהַמְלִיכוֹ עַל אֵלֶּה הַשְּׁבָטִים, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַמְלִיכֵנִי עַל כֻּלָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל ב ה, ה): וּבִיְרוּשָׁלָיִם מָלַךְ שְׁלשִׁים וְשָׁלשׁ שָׁנָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה. מוֹאָב סִיר רַחֲצִי, לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּרַח דָּוִד מִפְּנֵי שָׁאוּל הוֹלִיךְ אָבִיו וְאִמּוֹ אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב, כִּי הָיָה יָרֵא מִפְּנֵי שָׁאוּל, וְהָיָה בּוֹטֵחַ בָּהֶם לְפִי שֶׁהָיָה מֵרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א כב, ג): וַיֵּלֶךְ דָּוִד מִשָּׁם מִצְפֵּה מוֹאָב וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב יֵצֵא נָא אָבִי וְאִמִּי אִתְּכֶם עַד אֲשֶׁר אֵדַע מַה יַּעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים. וְאוֹמֵר (שמואל א כב, ד): וַיַּנְחֵם אֶת פְּנֵי מֶלֶךְ מוֹאָב וַיֵּשְׁבוּ עִמּוֹ כָּל יְמֵי הֱיוֹת דָּוִד בַּמְּצוּדָה. וּלְכָךְ קְרָאוֹ סִיר, מָה הַבָּשָׂר מִתְעַכֵּל בַּסִּיר, כָּךְ נִתְעַכְּלוּ שָׁם, שֶׁהֲרָגָם מֶלֶךְ מוֹאָב וְלֹא נִמְלַט מֵהֶם אֶלָּא אָח אֶחָד לְדָוִד שֶׁבָּרַח אֵצֶל נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן, וְשָׁלַח מֶלֶךְ מוֹאָב אַחֲרָיו וְלֹא רָצָה לִתְּנוֹ, וְהוּא הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה נָחָשׁ עִם דָּוִד, וּלְפִיכָךְ נִתְגָּרֶה עִם הַמּוֹאָבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ח, ב): וַיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה וַיְמַדֵּד שְׁנֵי חֲבָלִים לְהָמִית וּמְלֹא הַחֶבֶל לְהַחֲיוֹת וַתְּהִי מוֹאָב לְדָוִד לַעֲבָדִים נֹשְׂאֵי מִנְחָה. עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, כְּמָה דְתֵימָא (מלכים א יא, טז): כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל עַד הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם, וּכְתִיב (שמואל ב ח, יד): וַיְהִי כָל אֱדוֹם עֲבָדִים לְדָוִד. עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי, כְּמָה דְתֵימָא (שמואל ב ח, א): וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיַּךְ דָּוִד אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּכְנִיעֵם וַיִּקַּח דָּוִד אֶת מֶתֶג הָאַמָּה מִיַּד פְּלִשְׁתִּים. דָּבָר אַחֵר, לִי גִלְעָד וגו', אָמַר סוֹמָה בַּר כְּתָבָה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, אָמַר הָאֱלֹהִים אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַמֵּתִים חַיִּים אַתְּ אֱמֹר לוֹ הֲרֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁהוּא בָּא מִגִּלְעָד, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יז, א): וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתּשָׁבֵי גִלְעָד, הוּא מֵעִיד שֶׁכְּבָר הֶחֱיֵיתִי אֶת הַמֵּת בְּנָהּ שֶׁל צָרְפִית עַל יָדוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֱוֵי: לִי גִלְעָד. וְלִי מְנַשֶּׁה, אִם בָּא אָדָם לוֹמַר שֶׁאֵין הָאֱלֹהִים מְקַבֵּל אֶת הַשָּׁבִים, הֲרֵי מְנַשֶּׁה בֶּן חִזְקִיָּה יָבוֹא וְיָעִיד שֶׁלֹא הִרְשִׁיעַ בְּרִיָה בָּעוֹלָם לְפָנַי כְּמוֹתוֹ, וּבִשְׁעַת תְּשׁוּבָה קִבַּלְתִּיו, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לג, יג): וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלָיִם לְמַלְכוּתוֹ. אֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשְׁי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הָאֱלֹהִים פּוֹקֵד עֲקָרוֹת, הֲרֵי אֶלְקָנָה שֶׁמֵּהַר אֶפְרָיִם מֵעִיד שֶׁפָּקַדְתִּי אֶת חַנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, כא): כִּי פָקַד ה' אֶת חַנָּה. יְהוּדָה מְחֹקְקִי, אִם בָּא אָדָם לוֹמַר שֶׁאֵין הָאֱלֹהִים מַצִּיל מִן הָאֵשׁ, הֲרֵי חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מְעִידִים שֶׁהִצַּלְתִּים מִן הָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ג, כח): דִּי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וְשֵׁיזִב לְעַבְדוֹהִי וגו'. דָּבָר אַחֵר, יְהוּדָה מְחֹקְקִי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּיל מִן חַיּוֹת רָעוֹת, הֲרֵי דָּנִיֵּאל שֶׁהָיָה מִיהוּדָה מֵעִיד שֶׁהִצַּלְתִּיו מִן הָאֲרָיוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (דניאל ו, כג): אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי. מוֹאָב סִיר רַחְצִי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַפֵּא אֶת הַמְצֹרָע, הֲרֵי נַעֲמָן יָבוֹא וְיָעִיד שֶׁרְפָאתִיו עַל יְדֵי רְחִיצַת הַיַּרְדֵּן וְהֵסַרְתִּי הַצָּרַעַת מֵעָלָיו, כְּמָה דְתֵימָא (מלכים ב ה, יד): וַיֵּרֶד וַיִּטְבֹּל בַּיַּרְדֵּן שֶׁבַע פְּעָמִים כִּדְבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיָּשָׁב בְּשָׂרוֹ כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן וַיִּטְהָר. וְלָמָּה קָרָא לְנַעֲמָן מוֹאָב, עַל שֵׁם שֶׁשָּׁמַע לַעֲצַת עֲבָדָיו, כְּמָה דְתֵימָא (מלכים ב ה, יג): וַיִּגְשׁוּ עֲבָדָיו וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ אָבִי דָּבָר גָּדוֹל הַנָּבִיא דִּבֶּר אֵלֶיךָ הֲלֹא תַעֲשֶׂה וגו', לְכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב עַל שֵׁם אָבִי. דָּבָר אַחֵר, מוֹאָב סִיר רַחֲצִי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּיל מִן הַמַּיִם יָבוֹא משֶׁה שֶׁנִּקְרָא אָבִי, כְּמָה דְתֵימָא (דברי הימים א ד, יח): וְאִשְׁתּוֹ הַיְּהֻדִיָה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדֹר וגו', שֶׁהֵסַרְתִּי אוֹתוֹ מִן הַטְּבִיעָה עַל יְדֵי רְחִיצַת בַּת פַּרְעֹה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות ב, ה ו): וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וגו' וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וגו'. עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּיל מִן הָעֵץ, יָבוֹא מָרְדְּכַי וְיָעִיד שֶׁהִצַּלְתִּיו מִן הָעֵץ שֶׁהֵכִין לוֹ הָמָן שֶׁהָיָה עֲמָלֵקִי מִזֶּרַע אֱדוֹם, וַהֲשִׁבֹתִי לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ (אסתר ט, כה): וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ, לְכָךְ נֶאֱמַר עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, עַל הָמָן הָאֲדוֹמִי הִשְׁלַכְתִּי נַעֲלִי, שֶׁהֵמַתִּי אוֹתוֹ בְּחֶנֶק בִּנְעִילַת גְּרוֹנוֹ. עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּיל חַלָּשׁ מִיַּד גִּבּוֹר בְּלֹא חֶרֶב וּבְלֹא חֲנִית, יָבוֹא דָּוִד וְיָעִיד, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל א יז, מז): וְיֵדְעוּ כָּל הַקָּהָל הַזֶּה כִּי לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ ה' כִּי לַה' הַמִּלְחָמָה, כְּמָה דְתֵימָא (שמואל א יז, נב): וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיָּרִעוּ וַיִּרְדְּפוּ אֶת הַפְּלִשְׁתִּים וגו'. דָּבָר אַחֵר, לִי גִלְעָד וגו', מְדַבֵּר בְּאַרְבָּעָה שֶׁהִקְרִיבוּ בְּאִסּוּר בָּמָה, לִי גִלְעָד, אָמַר הָאֱלֹהִים שֶׁלֹא יָבוֹא אָדָם וִיהַרְהֵר אַחַר אֵלִיָּהוּ שֶׁמִּגִּלְעָד שֶׁהִקְרִיב בְּאִסּוּר בָּמָּה וּבָנָה מִזְבֵּחַ בְּהַר הַכַּרְמֶל וְהִקְרִיב עָלָיו קָרְבָּן, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, וְהַתּוֹרָה אָסְרָה עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב, יג יד): הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וגו' כִּי אִם בַּמָּקוֹם וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יח, לו): וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי, הֱוֵי: לִי גִלְעָד. וְלִי מְנַשֶּׁה, שֶׁלֹא יֹאמַר אָדָם וִיהַרְהֵר אַחַר גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ שֶׁהָיָה מִן מְנַשֶּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ו, טו): הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל וגו', שֶׁהִקְרִיב בְּאִסּוּר בָּמָּה. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא שֶׁבַע עֲבֵרוֹת עָבַר גִּדְעוֹן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁקֵּרַב וְהָיָה זָר, וּבֶן כּוֹמָרִים, וְהִקְרִיב בַּלַּיְלָה, וּמֵעֲצֵי אֲשֵׁרָה, וְשׁוֹר מֻקְצֶה לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְשׁוֹר נֶעֱבָד, וּבְאִסּוּר בָּמָּה, שֶׁהֲרֵי הַמִּשְׁכָּן הָיָה בְּשִׁלֹה, אָמַר הָאֱלֹהִים אַל יְהַרְהֵר אָדָם אַחֲרָיו, לִשְׁמִי עָשָׂה וַאֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ו, כה כו): וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ ה' קַח אֶת פַּר הַשּׁוֹר אֲשֶׁר לְאָבִיךָ וגו' וּבָנִיתָ מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֶיךָ עַל רֹאשׁ הַמָּעוֹז הַזֶּה בַּמַּעֲרָכָה וגו', וְהַעֲלִיתָ עוֹלָה בַּעֲצֵי הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר תִּכְרֹת. הֱוֵי וְלִי מְנַשֶּׁה. וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, זֶה יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן שֶׁבָּא מֵאֶפְרָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, ח): לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן, אִם בָּא אָדָם לוֹמַר לָמָּה בָּנָה מִזְבֵּחַ בְּהַר עֵיבָל, כְּמָה דְתֵימָא (יהושע ח, ל): אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל, וַהֲלוֹא הַמִּשְׁכָּן הָיָה שָׁם, וּכְתִיב בַּתּוֹרָה (ויקרא יז, ג): אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט וגו', אָמַר הָאֱלֹהִים אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כז, ה): וּבָנִיתָ שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים וגו'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע ח, לא): כַּאֲשֶׁר צִוָּה משֶׁה עֶבֶד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת משֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל [והעלית] וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת וגו', הֱוֵי: וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי. יְהוּדָה מְחֹקְקִי, זֶה דָּוִד שֶׁבָּא מִיהוּדָה, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם לָמָּה הִקְרִיב דָּוִד בְּאִסּוּר בָּמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כד, כב): רְאֵה הַבָּקָר לָעֹלָה וגו', אָמַר הָאֱלֹהִים אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כד, יח): הָקֵם לַה' מִזְבֵּחַ וגו'. מוֹאָב סִיר רַחֲצִי וגו', אֵלּוּ שָׁלשׁ אֻמּוֹת אָסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לִכְשֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ לִירַשׁ אֶת אַרְצָם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב, ט): אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וגו', וְכֵן אֱדוֹם, דִּכְתִיב (במדבר ב, ה): אַל תִּתְגָרוּ בָם. אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות יג, יז): וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא, קְרוֹבָה הָיְתָה הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע אַבְרָהָם לַאֲבִימֶלֶךְ (בראשית כא, כג): וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִי, וַעֲדַיִן נֶכְדּוֹ הָיָה קַיָּם, וְלֶעָתִיד לָבוֹא עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַתִּיר שְׁלָשְׁתָּן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יא, יד): וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה וגו', וּמְתַרְגְּמִין וְיִתְחַבְּרוּן כְּתַף חָד לְמִמְחֵי יַת פְּלִשְׁתָּאֵי, לְכָךְ נֶאֱמַר: עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי. (ישעיה יא, יד): אֱדוֹם וּמוֹאָב מִשְׁלוֹחַ יָדָם, כְּמָה דְתֵימָא מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי. דָּבָר אַחֵר (תהלים ס, ט): וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, זֶה שְׁמוּאֵל בֶּן אֶלְקָנָה שֶׁהָיָה אֶפְרָתִי וְהִקְרִיב בְּאִסּוּר בָּמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ז, ט): וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד וַיַּעֲלֵהוּ עוֹלָה כָּלִיל לַה', אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת נַעֲשׂוּ בַּטָּלֶה שֶׁל שְׁמוּאֵל, הוּא וְעוֹרוֹ וּמְחֻסָּר זְמָן וְלֵוִי הָיָה, וּמִנַּיִן שֶׁקִּבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרְבָּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ז, ט): וַיִּזְעַק שְׁמוּאֵל אֶל ה' בְּעַד יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲנֵהוּ ה', הֱוֵי: וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי. דָּבָר אַחֵר, וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, מְדַבֵּר בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיָה מִשֵּׁבֶט אֶפְרַיִם וְהוּא עָשָׂה מִלְחָמָה בַּשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ו, טו): וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיַּשְׁכִּמוּ כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וַיָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר וגו', וּמִנַּיִן שֶׁהָיְתָה שַׁבָּת, שֶׁאֵין שִׁבְעָה לְעוֹלָם בְּלֹא שַׁבָּת, וּלְפִי שֶׁהָיָה יוֹם שַׁבָּת אוֹתוֹ יוֹם שֶׁכָּבְשׁוּ אֶת יְרִיחוֹ, לְכָךְ הֶחֱרִים אֶת יְרִיחוֹ קֹדֶשׁ לַה', כְּמָה דְתֵימָא (יהושע ו, יז): וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַה' וגו', אָמַר יְהוֹשֻׁעַ הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ קֹדֶשׁ וְכָל מַה שֶּׁנִּכְבַּשׁ בַּשַּׁבָּת יִהְיֶה קֹדֶשׁ לַה', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע ו, יט): וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחשֶׁת וּבַרְזֶל קֹדֶשׁ הוּא לַה' אוֹצַר ה' יָבוֹא. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן כְּעִיר הַנִּדַּחַת עֲשָׂאָהּ, וַהֲרֵי עִיר הַנִּדַּחַת אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג, יז): וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע ו, כא): וַיַּחֲרִימוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּעִיר מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מִנַּעַר וְעַד זָקֵן וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר לְפִי חָרֶב. אָמַר רַבִּי יוּדָא הַלֵּוִי בַּר שָׁלוֹם, לִמֵּד לְיִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר טו, כ): רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה, אָמַר יְהוֹשֻׁעַ הוֹאִיל וְכָבַשְׁנוּ אוֹתָהּ תְּחִלָּה נַקְדִּישׁ אֶת כָּל שְׁלָלָהּ לַגָּבוֹהַּ. אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם הֵיאַךְ חִלֵּל יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַשַּׁבָּת וגו', אֱמֹר לוֹ עַל פִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ו, ב ד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ רְאֵה נָתַתִּי וגו' וְסַבֹּתֶם אֶת הָעִיר וגו' וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר וגו', וְאִי אֶפְשָׁר לְשִׁבְעָה יָמִים בְּלֹא שַׁבָּת, הֱוֵי: וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי. דָּבָר אַחֵר, וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, מְדַבֵּר בִּנְשִׂיא אֶפְרָיִם, שֶׁהִקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם וגו', מִנַּיִן שֶׁיּוֹם הַשַּׁבָּת הָיָה, לְפִי שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ אוֹתוֹ יוֹם שֶׁהִתְחִילוּ הַנְּשִׂיאִים יוֹם רִאשׁוֹן הָיָה, מִכָּאן אַתְּ לָמֵד שֶׁיּוֹם שְׁבִיעִי לְהַקְרָבָה שַׁבָּת הָיָה, שֶׁלֹא תֹאמַר הֵיאַךְ חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וַהֲלוֹא אֵין קָרְבַּן יָחִיד דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְזֶה הִקְרִיב בַּשַּׁבָּת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עַל פִּיו עָשָׂה שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי לְמשֶׁה (במדבר ז, יא): נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּלֹא הֶפְסֵק יַקְרִיבוּ זֶה אַחַר זֶה, הֱוֵי: וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, לְכָךְ נֶאֱמַר: בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם וגו':
שאל רבBookmarkShareCopy